דף הבית
נושאים כלליים

הראבן





מאת: אורי לביא

הראבן, קוהוט, הנסיך הקטן ואמפטיה -

בחרתי בדיאלוג מן "הנסיך הקטן" ע"מ להדגים יחסים עם מאפיינים טיפוליים. ניתחנו את הדיאלוג מתוך פרספקטיבה של פסיכולוגיית העצמי, תוך התייחסות לפשרשנותו של הראבן את קוהוט. לאחר שנה רצופת חוויות על כדור הארץ, על הנסיך לשוב אל כוכבו ולהיפרד מן הטיס.

ע"פ פרשנותו של הראבן לקוהוט, מטרת טיפול היא לפתח במטופל תחושה של לכידות עצמית, תוך שימוש ב2 דרכים: 1)יצירת קשר בין המטופל למי שמטפל בו. 2)היענות המטפל בצורה אמפתית לצרכי המטופל. בין הטיס לנסיך נקשר קשר חזק מעצם הנוכחות הממושכת יחדיו וחליקת החוויות מן העבר ("חבקתיו בזרועותי כחבק תינוק").

כמו כן הטיס נענה לצרכיו של הנסיך בכך שמעניק לו אהבה ומקשיב לו. הטיס משתמש באמפתיה כמו שמגדיר אותה הראבן, ע"מ להתקרב אל האמת הסובייקטיבית של הנסיך, תוך שימוש בשאלות מכוונות כגון:"מה רצונך לומר?", "למה אתה מתכוון?" ותוך שתיקות (בין דברי הנסיך) המאפשרות לנסיך לבטא עצמו עד תום: "החרשתי", "לא אמרתי דבר".

הטיס אינו מחזיק באמת אוביקטיבית אשר תקפה לגבי הנסיך ואינו מנסה לחשוף בעזרת פרשנות את רגשותיו הלא-מודעים. הוא שואף להגיע אל נק' ראות שהיא פנימית לנסיך. חקירת האמת הסובייקטיבית משמשת ע"מ להבין לעומק את תחושת החסר של המטופל ואת כמיהתו להשלמת אותו החסר. אצל הנסיך השושנה מסמלת את אותו החסר. השושנה חסרה לו פה, הוא מתגעגע אליה, חש לא שלם בלעדיה ומשתוקק להשלים את החסר בכך שישוב אל כוכבו ואליה.

כשהטיס מבין משהו מעולמו הפנימי של הנסיך, הוא מסוגל לבטא את הבנתו: "נבהלת כנראה, מחמדי הקט". הבנת הטיס את הנסיך מחזקת בנסיך את לכידות העצמי ומאפשרת לו להסיר הגנות ולחוות תכנים לא מודעים, שלפניכן היו מאיימים מדי. כך, לקראת סיום הדיאלוג, עולה בנסיך רגש עמוק של כאב שגורם לו שיבכה. הראבן מדגיש שהבכי הוא תוצאה ישירה של הקטרזיס.

הכאב, אפשר וקשור בקונפליקט שבין הגעגוע לשושנה ובין הקושי לעזוב. לכידות העצמי אף נותנת לנסיך את הכח לפסוע עוד פסיעה ולהיפרד. כמובן שיעילות האמפתיה, ככלי שמקדם את הטיפול, תלויה בעמדתו המיטיבה של הטיס כלפי הנסיך. כמו כן הטיס מודע לרגשות העולים בו במהלך הדיאלוג ("ושוב נתחמץ לבי כחוזה פורענות") ויודע לשלוט בהם. לכן הוא מסוגל להבין את מורכבות חוויותיו של הנסיך. הטיס "פנוי" אל חוויותיו של הנסיך.